Skip to content

שיחות על אלוהים ובעיות קיום

26/02/2017

22.8.2016

חיה שלום, אני מודאג שחשפתי אותך למידע שלכאורה לא היית אמורה להיחשף לו טרם עת. הדת ואמונה נתנה לאימא ואבא שלך מסגרת חיים, שהיו זקוקים לה כדי לבנות חיים מלאים ומשפחה נהדרת כמו שלכם. לכן אני חושש שאת עלולה לזרוק את המים עם התינוק. לדעתי בטרם תעשי צעד קיצוני, שעלול להיות גורלי עבורך, עליך לשאול שאלות יותר רחבות מאשר אי אלו עובדות היסטוריות או מדעיות שסותרות את הנאמר בתנ”ך. יהדות היא יותר מספר תנ”ך. היא דרך חיים, מצוות המוסריות, שמאפשרות חיים טובים ובעיקר מסגרת חברתית תומכת, וטובה למשפחה. קל יותר לחיות בארץ אם את משתייכת למסגרת זאת מאשר אם את חילונית. עולם של חילוניים הוא קשה. כל אחד הוא אדון לעצמו ומוגבל רק על ידי מסגרת  חוקי המדינה. להיות אדון לעצמך משמע שעליך לבנות לעצמך את מטרת חייך, את מערכת המצוות שמעבר לחוקי המדינה שתכבד. אין לך רב לשאול אותו מה היא הדרך הנכונה. זה אוחי יכול להישמע חיובי, אבל יש לו מחיר קשה מאד. עולם ללא אמונה לעומת העולם האמוני הוא עולם של מחשבה ביקורתית, בו שולט הספק, ושום מידע אינו מתקבל כברור מאליו.  שום מידע או בלשוננו השערה, אינו מקבל מימד של אמת, אלא הוא בגדר השערה שטרם הופרכה. משמע אין לנו אמיתות שמהוות עוגנים למחשבה שלנו, אלא אם כן הם כלים לחשיבה עצמה, כגון מתמטיקה, לוגיקה, או משפטים שמגדירים מושגים. לדוגמא למשפט כזה, הגשם הוא רטוב, שזאת היא אמת שנובעת מהגדרת המילה, גשם עצמה. בעולם מחשבה כזה, לא נותר לאדם מקום להתרפק על משהו מוכר, ידע מהעבר, או מישהו בר סמכה. הסמכות נובעת מהטענה עצמה, ולא ממקור הטענה, כגון כתבי קודש או מפרשיהם הרבנים. זהו עולם מושגים מדויק אך קר. אין בו מקום לחמימות של אי בהירות וטשטוש. מצד שני הוא נותן לאישיות חקרנית הרבה סיפוקים, כאשר הוא מאפשר חשיפת חוקים על העולם, שלא ניתן לגלות ולהבין אותם ללא מחשבה ביקורתית. אמרתי לך, את פתאום מצאת את עצמך בפרשת דרכים. לא רק בגללי, אלא בעיקר בגלל עצמך, בגלל הרעב שלך לשאול שאלות ולקבל תשובות. אבל אני לא מתנער מאחריות. התשובות שלי באות מעולם בו הביקורת והחקירה חלות על הכול. עולם האמונה שקיים בו גם לימוד ומחקר, שם את רף הביקורת והמחקר מאד נמוך, כאשר סדרה שלמה של אמיתות עוברות את הרף ללא ביקורת ומחקר ונחשבות אמיתות. מכאן האמירה שמשתמשים בה רבים מהדתיים, יש אמת. לדידי קיים בעיקר ספק, כאשר האמת מוגבלת לכלי חשיבה של התודעה האנושית שמאשפרים חקר האמת. לסיכום, ניתן לקיים אורך חיים של מנהגים דתיים ואף פעם לא לשאול שאלות ולקיים את כל המצוות. או כן לשאול שאלות, לקבל את התשובות המדעיות ועדיין לקיים מצוות. לדעתי לפני שתסתבכי עם רב של בית ספר, כדאי לך ללמוד ולהתמודד עם השאלות שהעליתי כאן בכוחות עצמך

23.8.2016

היי עוגן, מצטערת שלקח לי כל כך הרבה זמן לענות לך פשוט נתקעתי בלי אינטרנט.. אני בחרתי, בחרתי לחקור ולגלות אבל לגלות מה שאני רוצה להאמין בו, רוצה לגלות הוכחות לבורא, אימות התורה על ידי ארכיאולוגיה וכדומה, אני לא אעצום עיניים ואתעלם מהסתירות המרובות אלא אנסה ליישב את הדברים. אני כן ולא רוצה לצאת מהבועה שגדלתי בה, זאת אומרת שאני רוצה להאמין לא בגלל שגדלתי לתוך זה, אלא כי אני באמת רואה באורח חיים דתי, ביהדות ובבורא את האמת. היה לי את האמת די קשה לקבל את העובדה שרוב התורה לא נכונה, ועוד אחרי שכל חיי מושתתים עליה, כל התנהגותי, האמונה שלי, שהבורא הוא כל יכול ואנחנו חשובים לו כאבא שאוהב את ילדיו. אני לא אפסיק להאמין, לא מבחירה, פשוט אני לא מוכנה להכיל את זה שהעולם נוצר לו כך סתם ללא ישות עליונה. אני לא מתעלמת ולא סוגרת את עצמי מן העולם ומן הסתירות בתורה שהעלול ממצאים ארכיאולוגים, אני לוקחת בחשבון שאולי לא כל התורה ואפילו חלקים גדולים ממנה לא נכונים, אבל הרי התורה היא ספריה ענקית שמתוכם יש ספרים של “נביאי שקר” וכאלה שנכונים רק למחצה. אני לא יודעת, אבל אני מתכוונת לברר. להסתכל על הכול מנקודת ראי רחבה יותר כפי שאמרת, לא לחסום את האמת ממני, וכמו שאומרים 70 פנים לתורה, כל הדרכים נכונות אך כולן שונות אני אחליט באיזה מסלול לצעוד. אני לא חוששת שאולי אני אגלה שאלוהים לא קיים כי כמו שיש הוכחות שהוא לא קיים יש הוכחות שהוא כן, ואני פשוט צריכה לבחור איזה הוכחות אני רוצה לראות באור ממשי יותר. דיברתי לא מזמן עם אבא שלי על הנושא הזה שעכשיו בתקופה האחרונה אני מתערערת באמונה שלי, הרגשתי מטופשת, כל פעם שאני שואלת אותו שאלה שמציקה לי באמונה הוא עונה לי בצורה חכמה שמסברת לי את האוזן, שאני שואלת את עצמי איך לא עליתי על זה קודם. אז הוא יישב לי כמה דברים אותם העליתי בפניו שאם תרצה אני אכתוב לך אותן בהודעה נפרדת. אני עוד אברר על כל הסתירות שהארכיאולוגים שאת שמם שחכתי שטענו שממלכת שאול המפוארת לא הייתה קיימת, היות דוד סתם גזלן וסתירה על יציאת מצרים וחיי היהודים כעבדים (לא מזמן מצאו תיעודים של מצרים על עשרת המכות). אבא שלי הראה לי ממצאים ארכיאולוגים שהתגלו לאחרונה ונושאים הוכחות חותכות להרבה דברים מהתנ”ך, כגון כלים מפוארים מבית המקדש הראשון והשני. אני לא חושבת שהעולם יכול להתקיים לו ככה סתם, ללא משמעות שנסתרת ממנו. אז כן, אני רוב הזמן מאמינה בבורא, לפעמים אני מבולבלת ולא יודעת מה לחשוב אבל אני עומדת בנקודת בסיס שיש אלוהים ואני רוצה להמשיך לחקור, לפנות לאנשים הנכונים, לשמוע את שתי הצדדים, לראות הוכחות ברורות לפני שאני בוחרת בנתיב. כפי שהזכרת למעלה, חיים דתיים קלים נוחים עם עוגן ומשענת, אני שמחה שאני דתייה, זה לא רק מייחד אותי, זה גם גורם לי לא לדאוג ולבטוח שמישהו מעליי “יעשה בשבילי את העבודה”. בנוסף לעוגן אני רואה בתורה מדריך כיצד להתנהג לזולת, אמנם ישראלים זה עם חצוף וערס אך הדתיים שבאמת אוהבים את התורה מתנהגים בכבוד ואהבה לכל אחד. אני מקווה שאני לא אגזים ואני אצא בסופו של דבר אתאיסטית, אבל אין בי פחד כי אני יודעת שהכי חשוב לי לחיות באמת משלי. אולי אין אמת אחת, אולי יש הרבה אמיתות וכל אחת סותרת לגמרי את השנייה אבל הרי אלוהים הוא כל יכול. יכול להיות אנשים שמאמינים וחיים חיי דת חזקים וטוב להם, ומצד שני יש אתיאיסט שחי על פי הידע וגם טוב ונכון לו. אין נכון ולא נכון, שתי האנשים כאן צודקים כל עוד הם חיים במקום ששייך להם, ואמת אחת לא יכולה לשלוט בעולם

25.8.2016

חיה היקרה שלום

תודה על המכתב הארוך. אני מסכים כמעט עם הכול שכתבת. בעיקר אני מכבד את הרצון שלך להרגיש ולהאמין שיש כוח עליון מעליך, אשר נותן לך הכוונה ומשמעות בחיים.י

אם יש לי סייגים זה לגבי כמה ממצאים ארכיאולוגיים לכאורה שתומכים בסיפורי תנ”ך מתקופה שלפני שתי הממלכות. אם תצפי בסרט השני ששלחתי לך, בו מדבר ארכיאולוג דתי, אין טוב ממנו להסביר, שגם אם מוצאים ממצאים ספציפיים שלכאורה תומכים בסיפור התנ”כי, אם מסתכלים על התמונה הכוללת, מתבהרת תמונה ששונה מהסיפור התנ”כי. לגבי בית המקדש והכלים, ראשית זאת תקופה שבהחלט קיימים לגביה ממצאים שאינם סותרים ואף תומכים בנאמר בתנ”ך ולא טענתי אחרת.  הבעיה היא תקופות קודמות כמו יציאת מצריים וכיבוש הארץ על ידי יהושע. ועל כך כבר דיברנו. רק פרט פיקנטי קטן, יציאת מצריים לפי הכרונולוגיה התנ”כית התרחשה מתי שהוא לפני 3500-3200 שנים. בכל התקופה הזאת שלטו בארץ ישראל עד לבנון וסוריה המיצרים, כלומר שהיה צבא מיצרי בארץ. מכאן שיציאת מצריים התרחשה בתוך שטחים של ריבונות מצרית. עם זאת אני לא בדעה שזה פוסל את כל שיש ביהדות בגלל שהתיעוד ההיסטורי אינו נכון. להפך. יהדות הוא עולם תרבותי שלם, רחב ידיים, מעמיק ובעל ערך ייחודי בתרבות האנושית. יש מעט עמים שיכולים להתפאר בהישגים תרבותיים כה משמעותיים, וודאי לא של עם קטן וחלש כל כך, שאף פעם לא היה כוח אימפריאלי. יש במה להיות גאה

אשר לשיוך לשבט המכונה דתיים, השתייכות שבטית כזאת במסגרת אמונה במוחלטות כל שהיא, היא בעייתית בעיני, בגלל שהיא יוצרת חשיבה קולקטיבית, אשר פוסלת את האחר ונוטה לחוסר סבלנות כלפי האחר. לכן אני לא יכול להסכים לקביעה שלך שהאמונה עושה את האדם טוב יותר, אם הכוונה לטוב לבני אדם אחרים. אדרבא, אדם בעל אמונה, וזה לא חייב להיות דווקא אמונה באלוהים, נוטה לפסול אלה שאינם שותפים לאמונתו או פעילותם עשויה להחליש את האמונה של האדם המאמין. חוסר הסובלנות הזאת את יכולה לראות בפסילת כל אחד שהוא חילוני כשמאלן תל אביבי. אגב פסילה דומה קיימת בקרב השבט של החילוניים. כל עוד הפסילה הזאת היא ברמה של פרט אין בעיה עם זה, אבל ברגע שמקור הפסילה היא קבוצת אנשים בעלי אמונה משותפת, המגובה על ידי גורם ממשלתי, אי אפשר להתעלם מכך

אשמח אם תשלחי לי את הממצאים שתומכים ביציאת מצריים. על הנושא הזה הייתי יכול לכתוב לך רבות. נתתי הרצאות על הנושא. אני אופתע מאד אם תצליחי להצביע על ממצא מהותי בנושא, שאינו יודע על כך. אשר לפפירוס שמתאר את עשרת הדיברות אשלח לך לינק עם הסבר, ותביני שפפירוס זה הוא רחוק מלהוכיח דבר, אלא אם כן מישהו רוצה לכופף את האמת. שיהיה לך יום טוב, ינצי

נ.ב.

עוד דבר קטן, לא כדאי שננהל חילופי מידע על ממצאים עובדתיים היסטוריים-ארכיאולוגיים במסגרת הדיון שלנו. אין ספק שבתחומים אלה ההיסטוריונים והארכיאולוגים יש להם מתודות מחקר וחשיבה הרבה יותר שיטתיות ומהימנות מאנשי הטלאולוגיה ואמונה כגון כמרים או רבנים. אנשי מדע הוכיחו את כוחם בעבר באשר לעובדות ונכונות פרשנותם, ואם התגלתה טעות בתיאוריה מדעית כלשהיא, ואפילו הכי בסיסית, כדוגמת תורת ניוטון, בשמחה הם עברו לפרשנות או הסבר אחר לתופעה. מוכנות ואף רצון לסתור תיאוריה מדעית קיימת, היא אמות הסיפים של השיטה המדעית. לעומתם אנשי האמונה שמייחסים קדושה לטקסטים קדומים ואף חפצים, דבקים באמת מוכרת להם, בלי מוכנות לבחון ולהתייחס בכנות לממצאים

לפי דעתי אם ברצונך לבחון ברצינות איפה את עומדת באמת אם האמונה שלך, ותרצי לעשות זאת בשיטתיות, עליך לבחון מה אמרו הפילוסופים על הנושא. אני לא מומחה בתחום, אבל ידוע לי שרמב”ם, וישעיהו ליבוביץ’ העכשווי, אבל גם כל הפילוסופים מאז היוונים הקלאסיים, דרך פילוסופי ימי הביניים, והעת המודרנית שמתחילה מדקרט, שפינוזה עד עמנואל קנט מתעסקים עם הוכחות קיום האלוהים. רק ממאה תשע עשרי רוב הפילוסופיות נטשו את אלוהים, כנושא מרכזי להוויית האדם, עד שניטשה הרג את האמונה היהודו-נוצרית כמקור לסמכות המוסרית

30.8.2016

תודה שאתה כל כך משקיע וכותב לי,  החלטתי לקחת את ה”מחקר” שלי ברצינות,  בשבת מצאתי את התנ”ך עם פירוש קאסוטו, שבעצם מפרש את התורה מבחינה מדעית והיסטורית,  התחלתי לקרוא.  אני כבר לא יודעת מה לחשוב,  אני לא יודעת כלום.  לא יודעת למה אני קיימת,  מה תכלית היקום,  אם התורה לא נכונה אז מי אמר שאלוהים קיים?  או מי אמר שהיהדות זאת הדת הנכונה?  אולי בכלל דת זה לא דבר נכון?  במכתב הקודם שלך כתבת לי שקשה לאנשים לא מאמינים לחיות,  אני חושבת שקשה גם להרבה דתיים,  במיוחד החכמים יותר ששואלים שאלות ולא מתפשרים על התשובה שמקבלים על כל שאלה מתחכמת:  “אנחנו אנושיים מדי בשביל להבין את גדולות אלוהים” הבעיה בלהיות דתי זה בעיקר בגיל ההתבגרות שכל ה *אסור* מונע מהם את הדברים שהכי מחפשים בגיל הזה.  למשל החיוב לשמור נגיעה,  גורר לאיסור קשר בין בנים ובנות, לבנות להתלבש צנוע אף על פי שרוצות להבליט את הנשיות שלהן, ועוד הרבה איסורים שבאמת לא רואים בהם טעם כגון איסור לאכול חלב עם בשר ושמירת שבת… אני מגדירה את עצמי כדתייה רק כדי להשתייך למגזר,  חוץ מזה שאני לא מאמינה כמו כולם בעיניים עצומות,  ספקנית בנוגע לכול,  אני עוברת בערך על כל האיסורים כגון שמירת שבת,  צניעות,  מגע עם בנים,  חלב אחרי בשר.. אני כבר לא יודעת מה לחשוב.  אני נולדתי כחרדייה,  גדלתי כך שאסור לשאול שאלות,  התורה זה הדבר הכי מקודש ואמיתי שיש וכל מי שלא הולך בדרך התורה הוא חי בצורה שגויה,  אין קבלת האחר לכל אלה ששונים ממך.  לאט, לאט כשמשפחתי מצאה את המישור שבין שתי נקודות קיצון( חילונים וחרדים) היה לי מאוד קשה עם השינוי הדרסטי,  עכשיו כשאני יכולה לשאול שאלות,  עכשיו כשמותר לי ללבוש בגדים שפעם חשבתי שמי שלובשת אותם נקראת ‘פרוצה’ התערערתי,  עד עכשיו קשה לי לנפץ את האשליות. אז כתבתי לך שאני בנקודת בסיס שיש אלוהים,  ביומיים האחרונים זה השתנה.  אני מאוד מבולבלת מהחיים. אני לא חזקה בדעות שלי ואני לא מסוגלת למצוא אמת אחת. אם יש כל כך הרבה סוגי אמונות ודעות בעולם,  וכל אחד בטוח שהוא צודק,  מי אני שאוכל למצוא אמת?  מי אני שאוכל להשתייך לאיזה מגזר או אמונה ולהגיד כאן זאת האמת?  אמרת שאמונה יוצרת מחשבה קולקטיבית. יש אנשים שטוב להם שיכתיבו להם מה לחשוב,  אין להם דעה משלהם או עמוד שדרה חזק,  הם לא חכמים במיוחד, אני מבינה אותם. עדיין לא החלטתי לאן אני רוצה להשתייך,  ואני גם לא חושבת שאני אקבל החלטה כזאת עכשיו,  כי כמו שראית אצלי הכול מתהפך כל יום!  אני חושבת שלאט לאט עם הזמן אני אקבל צורה ודעה,  אני אחליט לאן אני רוצה להשתייך או לא להשתייך, כרגע נותר לי לבחון הכול ללא העדפה לכאן או לכאן. אני אעדכן אותך בכל תגלית שתבוא עלי. מחר אני חוזרת לפנימייה,  שם אני מוקפת בחברות דתיות,  ברבנים,  בהרצאות על אמונה,  שם אני צריכה לזכור לבוא עם ראש פתוח ולדעת איזה מידע אני מסננת ומקבלת לתוכי

30.8.2016

חיה חמודה התרגשתי מהמכתב שלך. אני מנסה לפתוח אותך אל עולם מושגים חדש, בלי שתזניחי את העולם בו גדלת. כעת, ראשית אני לא בטוח שלזנוח את מצוות הדת זה רעיון טוב. אדם חייב מסגרת שבתוכה הוא יודע להתנהל, וכדאי שתשמרי על מסגרת עליה את רגילה. כשרות, שמירת שבת או לבוש צנוע אך יפה לא יזיק לך וזה לא חייב להיות בגלל צוו אלוהי.  יש לך דוד, האח של חיים, שהוא אדם חילוני, ולמרות זאת הטיל על עצמו מגבלות כה חמורות בתחום האוכל והתנהלות בחיים, עד שנאלץ להתאשפז. יש בעולם הרבה צמחוניים שמטילים על עצמם מגבלות חמורות יותר מהכשרות בתחום האוכל. כל בן אדם חייב לדעת שיש לו גבולות שאסור לעבור. אשר לאלוהים, כאן זאת שאלה נכבדה יותר ולא ניתן לפתור אותה במספר מכתבים קצרים בוואטסאופ. אני שלחתי לך לינקים על ארכיאולוגיה תנ”כית. לא בהכרח זה המידע שאת זקוקה לו לדעתי להתמודד עם שאלות שאת שואלת. שאלות אלה הן יותר בתחום הפילוסופיה ולא הארכיאולוגיה או היסטוריה. עולם הפילוסופיה זה עולם ומלואו אף יותר מהתנ”ך והיהדות עם כל  ארון ספרים היהודי. לא מעט פילוסופים, לפחות אלה מלפני המאה ה-19 התעסקו בשאלת האלוהים, תוך שהם מאמינים או אינם שוללים את קיומו. השאלות שאת שואלת על יעוד, מה היא האמת אם היא בכלל קיימת, אלה בדיוק השאלות שפילוסופיה שואלת

תחילת החקירה מתחילה עם השאלות:  מה מהות האלוהים, התשובה לדעתי צריכה להיות שהוא בורא העולם, נצחי, כל יכול, מכיל הכול והכול מכיל אותו. בלי התכונות האלה הוא יהיה עוד משהו שהוא מוגבל בזמן או חלל ויכולת השפעה, בדומה לאלים במיתולוגיה היוונית, ואין שום צורך באלוהים כזה. לכן גם אין היום אדם שמאמין באלוהים כזה. יש לנו מספיק פוליטיקאים או אנשים  בעלי מוגבלויות עם יומרות לא מוצדקות להיות נציגי או מפרשי אלוהים עלי אדמה

פילוסופיה מתמודדת עם שאלת קיום האלוהים, במסגרת שיטת חשיבה הבונה טענות באופן לוגי, לפי מתודה מאד מסודרת ושיטתית, תוך ניסיון להימנע מסתירות ופרדוקסים בטענות. אני אנסה לשלוח לך לינקים להרצאות בנושא, אבל עליך לזכור שמדובר פה בשיטת חשיבה וצבירת חוכמה שהתפתחה במהלך 2500 שנה בדומה ביהדות, לכן עליך לאמץ ארון ספרים חדש לגמרה שעולה בהיקפו מארון ספרים היהודי, ואין בו קיצורי דרך. אם במקומך, הייתי אולי מתחיל עם אפלטון אולי ספר פרמנידס. תנסי למצוא אותו. יש בעברית. אולי אפילו תימצאי אותו בספריה של בית הספר. אם לא אז בספריה של האוניברסיטה או תבקשי מחיים. תשאלי אותו גם מה כדאי לקרוא כדי להתמודד עם השאלות שהעלאת במכתבך בחוכמה כה רבה. הוא יודע יותר ממני בתחום ואולי ימליץ לך על ספר יותר מתאים להתמודד עם השאלות שפתאום עולות לך. אפלטון חי לפני שהיהדות נודע בקרב הגויים

אבל לדעתי כדאי לך יותר לקרוא סופרים שמתאימים לגיל שלך, כמו, עמוס עוז, מאיר שלו, דוויד גרוסמן, נעומי פראנקל, פנחס שדה וסופרים  ישראלים אחרים מדור חדש שאיני מכיר. בין הלא ישראלים אני ממליץ לך על הרמן הס – סידהרטה, וסופרים יהודיים כמו רמארק, פויכטוונגר, בשוויץ זינגר, סאול בלו, ברנרד מלמוד, סלינג’ר,  שכולם מתעסקים בשאלת האלוהים או הזהות היהודית בדרך שלהם. אולי הרשימה שלי לא מעודכנת, ויש היום סופרים אחרים מודרניים שאני לא מכיר. נדמה לי שנתתי לך משימות לשנה עם לא לשנתיים. תיעזרי בחיים. אני שוחחתי איתו עליך והוא ער לכישרונות והיכולות האינטלקטואליות שלך. הוא גם יותר משכיל וקרא הרבה יותר ממני. כדאי לך להתייעץ בו גם

7.9.2016

התחלתי ללמוד ממש ברצינות,  אני קמה מוקדם,  מסכמת כל שיעור,  לומדת טוב,  אף על פי שהרמה הלימודית לא כל כך גבוהה.  אבל אני מרגישה שבאמת טוב לי כאן,  יש לי מלא חברות וכאן אני בונה את האישיות שלי,  את הביטחון והמודעות העצמית דווקא בגלל שזה פנימייה

בשיעורי היסטוריה אנחנו רק עכשיו התחלתנו ללמוד משהו שהסברת לי,  על מהפכת הדפוס והשינוי בעולם כשהתקבלה הדעה שהעולם סובב סביב השמש ועוד בצורה אליפסית ולא כל הכדורים סובבים סביב כדור הארץ. אז בגלל שנתת לי חומר בסיס אני שולטת בזה יותר וזה כיף

בקשר לאמונה,  דבר ראשון יש לי כאן חברה ממש טובה שהיא אתיאיסטית. דיברתי איתה על אמונה ומושגים רוחניים היא עזרה לי להבהיר כמה דברים חשובים.  פניתי אתמול לרב של האולפנה ושאלתי אותו שאלות,  הוא ענה לי על חלקן ולא בדיוק סיבר לי את האוזן,  הוא אמר שאני אבוא אליו ביום שהוא יהיה יותר פנוי והוא יקדיש לי כמה שעות בשביל לענות על כל הסתירות. את השאלות והתשובות אני אספר לך אם ניפגש. המדריכה שלי נתנה לי ספר של אמונה אני עדיין לא התחלתי לקרוא. אבל עצם העובדה שאני בפנימייה מלאה באנשי דת גורמת לי לפנות לכיוון המאמין,  אני עדיין אשאל שאלות ואני  לא אעצום עיניים ואחיה בתוך הבועה הדתית,  אבל אני כן רוצה לקרוא ספרי אמונה

7.9.2016

יופי, נראה לי נכון מה שאת עושה. אני רואה שיש לך אומץ לשאול שאלות, וזה העיקר. כמו שאמרתי לך, דרך האמונה היא נותנת כוח, גם בגלל שזאת היא דרך שעברו בה רבים, וגם בגלל התמיכה שהקהילה נותנת לאלה שבתוכה. האמונה לא צריכה להפריע לך להפנות את תשומת ליבך לכיוונים שמעניינים אותך. אם זה היסטוריה או פילוסופיה, או פסיכולוגיה, או אולי אחד המדעים המדויקים, הכל מעניין ופותח עולמות ולא צריך לפגוע באמונה. אם יש לך כישרון למתמטיקה, לכי בדרך זאת. זהו מקצוע אולי ההכי חשוב בימינו, גם כמקצוע, וגם כשיטת חשיבה שפותחת לפניך הרבה מאד שערים

7.9.2016

אני טובה במתמטיקה,  אבל לא באופן יוצא דופן,  אני ב 4 יחידות והרמה נמוכה לי מדי מצד שני אם אני יהיה ב 5  יחידות הלימודים יהיו לי קשים ועמוסים מדי.  יש לי סדר עדיפויות ברור,  הלימודים חשובים לי אבל לא מאד,  לימודים אפשר תמיד להשלים,  שנים של כיף,  שמחה,  חברות,  אהבה,  אי אפשר להשלים,  אני מנסה לשלב כמה שיותר בין לימודים לבין כיף היום לדוגמא ישבתי על שיעורי בית במשך שש שעות!!!!  עד שהיה לנו ערב חברותי עם כולן שם נתתי לעצמי להשתחרר ולהתפרע, רקדנו,  צחקנו, ונהנינו. אני אוהבת ללמוד , ואני אוהבת להיות כאן,  ואני ילדה חברותית,  ואני אוהבת את החיים

9.9.2016

חיה שלום, אני נאלצתי לדחות את בואי לארץ בכמה שבועות. לכן מציע להמשיך להתכתב. קראתי שוב את המכתבים בינינו, ומאד נהניתי לקרוא את שכתבת. הלוואי והייתה לי החוכמה שלך כשהייתי בגילך. החיים שלי היו טובים יותר היום. את זוכרת ששאלת אותי האם אני מאושר, וניסיתי לענות לך תשובה מסובכת. אכן חלק מהסיבה לסיבוכים אלה שבתוכי מקורם בזה, שבגילך לא מצאתי עוז ללכת אחרי האמת שלי, ונכנעתי לרצונה של סבתא רבה שלך, שלא נבעו מדאגה והתחשבות בי, אלא מתוך התעלמות ממני, מהצרכים שלי, והמציאות בעולם המתהווה סביבנו, שסבתא רבה שלך בעת ההיא לא הבינה כלל. היא אז חייה בעולם זיכרונות שלפני השואה ותקופת השואה, ולא קלטה שהעולם בינתיים השתנה. מעבר לכך, אני וסבתא שלך הייני מאד מבודדים בעיירה בה גדלנו, בלי קרובים, ללא סבתא וסבא, ומנותקים מדודים, דודות ובני דודים שכולם חיו בארץ. התמזל מזלך, שנולדת לתוך משפחה גדולה, ומורחבת, ותוכלי למצוא בה הכול שדרוש לך. גם אינטלקטואלים שמודעים למורכבויות בעולם, וגם תמימים המאמינים באמיתות פשטניות

טוב שאת מסוגלת ליהנות גם מחוויות חברתיות, אולי גם בנים ?:)? טוב שאת נהנית מריקודים ומעשי קונדס. חיים בפנימייה וודאי יש בהם יופי, בטח בגיל שלך, שחיי החברה כל כך חשובים. אני מבין שיש לך עוד שלוש שנים עד סיום הבגרות. אני רואה שאת היא היועצת הכי טובה לעצמך. התרשמתי מאד מרמת המודעות העצמית שלך. את אינך כותבת לי על ספרים שאת קוראת. אולי היום כבר לא קוראים ספרים בכלל?!?י

קריאה היא העיסוק הכי מפתח את האדם. הייתי מציע לקרוא גם ספרים שפונים לרגש ולאו דווקא לאינטלקט. אם כי עליך לבחור מה מתאים לך יותר. התרשמותי ממך הייתה, שרגלייך עומדות חזק בקרקע. אולי יש מקום לקצת רומנטיקה? בכל אופן מתוך הספרים שאני קראתי בגילך, הכי השפיע עלי  ספרון פיוטי “וויקטוריה” של קנוט האמסון, סופר נורווגי, שזהו ספר אהבה הכי יפה שקראתי בגילך. ספר חשוב אחר שכולם קראו בגיל טיפש-עשרי בתקופה שלי, הוא ספר של סלינג’ר, “בתפסן בשדה שיפון”. זה ספר על מרד  נעורים, שאינני בטוח שרלוונטי עבורך. חוץ מזה אני ממליץ שוב על נעמי פרנקל “דודי ורעי”, “צמח בר”,  שבו היא כותבת על אהבה של צעירים כמוך, מנקודת מבט של הנערה. לדעתי, מתוך מה שזכור לי על העולם שלי, כאשר הייתי בגילך, ספרים אלה, יכולים למלא חללים רגשיים, אם יש לך כאלה בתוך הנשמה שלך

9.9.2016

שלום עוגן,  אני ממש שמחה לקבל ממך את המכתבים מלאי תוכן כל פעם מחדש. בקשר לספרים,  פעם הייתי נחשבת ל”תולעת ספרים” כל יום כל היום הייתי קוראת ספרים,  מכל הסוגים,  בעיקר רומנטיקה ופנטזיה,  כן קראתי את התפסן בשדה השיפון כשהייתי בכיתה ו’ ולא אהבתי אותו.  אני חושבת שספרים איפשהו החליפו אצלי את המושג חברוּת,  לפני שנתיים שלוש ירדה מגמת קריאת הספרים שלי בהרבה ככל שעלתה אצלי החשיבות של חברים עד שהיום אני לא קוראת בכלל, אין לי כל כך זמן לזה,  בזמני החופשי אני מנצלת אותו בדרך אחרת מאשר להיות בבית ולקרוא ספרים,  בשבתות לפעמים אני קוראת פה ושם. אבל לכתוב אני אוהבת,  מאוד,  כל פעם שאני עצבנית,  כועסת,  עצובה,  שמחה או סתם משועממת אני כותבת,  קטעים קטנים,  רגשות,  סיפורים. ומה שמצחיק אצלי זה שהתחלתי לכתוב עשרות סיפורים אבל בחיים, בחיים לא הצלחתי לגמור.  גם שירים אני כותבת,  יש לי מחברת עם הרבה שירים אבל אני לא הראתי  אותה לאף אחד היא אישית מדי,  שירים אצלי זה דרך לשפוך על הדף את מה שמילים לא יכולות להביע.  פעם אני וחבר טוב שמנגן בפסנתר הלחין מנגינה תוך כדי שאני מלבישה על המנגינה מילים,  כל כך התלהבנו שהחלטנו ללכת להקליט את השיר באולפן של אבא שלו ולעלות ליוטיוב,  כמובן שהתוכניות לא יצאו לפועל אבל מי יודע אולי ביום מן הימים אני אעשה משהו עם החומרים שלי

ביום יום שלי אני לא עוסקת בפילוסופיה ושואלת שאלות עמוקות,  זה כן קצת מצער אותי אבל אין לי חברים מספיק עמוקים שאני יכולה לדבר איתם על דברים כאלה. אמרת לי שהחיים שלי טובים, אבל כבר מזמן הגעתי למסכנה שאין דבר כזה חיים טובים או רעים העולם אינו שחור לבן,  אנחנו מחליטים בעצמנו איך החיים שלנו ייראו.  שנה שעברה הייתי מאוהבת בידיד טוב במשך שנה שלמה,  והוא רק גרם לי צער ופגע בי, באותה תקופה הרגשתי ממש רע,  שנאתי את החיים,  את הבית והמשפחה שלי,  הרגשתי בודדה ושנואה,  לא הצלחתי בלימודים ובאמת חשבתי שאני הילדה הכי מסכנה בעולם,  עד שעשיתי לי “סוויץ” קטן בראש,  אני לא מסכנה!!  אני ילדה מאד אהובה,  יש לי מלא חברים וחברות,  אני לא הצלחתי בלימודים כי לא השקעתי,  אבל אם אני רוצה באמת אני יכולה להגיע להישגים משמעותיים וגבוהים,  ואשר לאותו ילד שאהבתי,  התחלתי לשאול את עצמי,  למה אני אוהבת אותו?  מה מצאתי בו שהוא גורם לי לטוב?  הוא עושה לי רע,  אז בשביל מה? ניתקתי איתו קשר,  והרגשתי מאושרת, משוחררת,  ופתאום העולם נראה לי ורוד כל יום אמרתי לעצמי,  החיים שלי יפים,  וככה באמת היה. יצרתי את המציאות שאני רוצה. זה כוחו של האדם,  ליצור מציאות בעזרת רצון ומעשים .י

י(דרך אגב, אותו הילד שאז אהבתי היום הבין שעשה טעות ומנסה לחזור אלי אבל אני המשכתי הלאה) בקיצור מה שאני מנסה לומר זה שאין דבר כזה חיים טובים או רעים,  אלא אנחנו בוחרים ומעצבים את חיינו וממלאים אותם ברגשות ומחשבות

11.9.2016

חיה שלום, גם אני נהנה מהמכתבים שלך. אני מבין שאת חיה חיים מלאים ומגוונים וטוב שכך. כדאי שתחווי חוויות עשירות ומעשירות המתאימות לך ולגילך באופן מלא. כל שאוכל לייעץ לך, שכל יום שאת עושה את שטוב לך ונכון לך, הוא יום שזכית. הרי חוויות אלה הן שתהפוכנה להיות חלק מעולם הזיכרונות שלך, מכאן גם חלק ממך. טוב שיהיו לך חוויות של הגיל שלך, שבעתיד תוכלי להתענג עליהם. זה נכון כמובן לחוויות רגשיות וחושניות כמו גם לחוויות אינטלקטואליות. את הינך ותהיי בעתיד מה שנבנה בעולם הפנימי שלך. כל שאוכל ליעץ לך, שעליך להיות את, בלי יותר מדי ללכת שולל אחר מראות שווא. הדבר הקשה הוא להבחין בגילך בין הדבר הנכון ואמיתי והשקרי. לדוגמא, האם באמת מה שהרגשת כלפי הילד ההוא היא אהבה? או שהיו אלה טאטואי ההורמונים של נערה מתבגרת? בתחומים כאלה קשה לייעץ לך. הדרך הטובה לפנות לאלה שחוכמתם בנושא הוכחה, שאלה הם המשוררים והסופרים. כל ספר עשוי לפתוח לך עולם רגשי של הסופר, עולם אליו תוכלי להגיע בלי צורך לטבול במים קרים. אין זה כמובן במקום החוויה החושית עצמה אלה כמשלים. לכן אם נדמה לך, שזה בזבוז לחוות חוויות רגשיות של אחרים דרך הספר, ועדיף לחוותם אך ורק בעולם האמיתי, את מפסידה הרבה. כל זה נכון כמובן עוד יותר בעולם חווית החוכמה. הרי ספרי חוכמה, כאלה שאנשים חכמים ממליצים עליהם, אם את תצליחי לאמץ לך, זה יהיה קיצור דרך אל האמת שלך, אל עצמך

25.9.2016

חיה שלום, אני הרהרתי בשאלת מהות האלוהים, וניסיתי להבין זאת מתוך השמות הרבים שיש לאלוהים. קודם כל השם “השם” משמעו מהות האוניברסאלית של המילה שם, שאמורה לכלול את כל השמות שקיימים. משמע השם הוא השם העליון שעונה על כל השמות ביקום. השם היא למעשה מילה. המילה מבטאת את הכול. האם יש קיום שאין לו ביטוי מילולי? כפי הנראה לא בתודעה האנושית. בגלל שאם האדם יחשוב על מושג, שאין לו שם הוא מיד ייתן לו שם. האם ניתן לחשוב על מושג בלי הגדרתו?  ניתן לא לקרוא לדבר בשם, אבל השם של הדבר הוא רק עניין טכני, בעוד ההגדרה של השם הופך את המילה למושג

בעוד השם אלוהים הוא שם היסטורי, שמקורו אולי באל עליון, משמע הבכיר מכל האלים. לעומת זאת יהוה נגזר מהווה, הוויה, מתהווה. או במילים אחרות קיום, בזמן. מה משמעות הקיום הזה? האם במרחב או לא, זה לא ברור. לפי המחקר האנתרופולוגי- היסטורי כפי הנראה אל עליון היה אל כנעני, בעוד יהוה היה אל באזור צפון סעודיה, מאזור מידיין התנכית

השם קדוש ברוך הוא, מיחס קדושה לשם. מה היא הקדושה? קדושה זה טאבו. דבר שאסור לגעת בו. קדושה זה מונח שלילי מבחינה זאת שהוא שולל זכות להבנת התופעה. אם במהותה היהדות ייחסה קדושה רק לאלוהים האחד והיחיד היום מיחסים קדושה למספר רב של חפצים. כותל, קברי צדיקים, אבנים של מחוללי ניסים כמו באבא סאלי וכו’. כל אלה צריכים להיות צנינים בעיני רבנים  משכילים אבל בגלל סיבות פוליטיות הם לא מתמודדים עם התופעה, ומעדיפים את קהל המאמינים להשאיר בבורות

אם מדברים על אלוהים כדאי להבין שיש הבדל גדול בין אלוהים של הפילוסופים וזה של היהדות. אלוהים של היהדות מצד אחד הוא בורא עולם, כל יכול, ומכאן טרנסנדנטלי, כלומר מחוץ ומעבר לעולם שלנו. מצד שני עבור בעלי אמונה אלוהים הוא גם מאד אישי ונוכח ברמה יום יומית בחיי אדם, או מה שנקראה, “מקיים השגחה פרטית”. לעומת זאת האלוהים של הפילוסופים אם הוא קיים, ואין סיבה לחשוב שאין אלוהים פילוסופי, הוא לא מקיים השגחה פרטית.הפילוסופים חיפשו הוכחות לוגיות לקיום אלוהים ומצאו כמה שיטות. כל ההוכחות מחייבות הגדרה ברורה של אלוהים. ההוכחה הראשונה נגזרה מהגדרתו של אלוהים כבורא העולם. מאחר ואלוהים הוא בורא עולם, ובעולם שלנו כל דבר שקיים יש לו סיבה, כלומר שום דבר לא קיים מתוך עצמו, אז גם הבריאה של העולם עצמו מקורה בבורא, כלומר קיים בורא עולמים, שהוא האלוהים. הבעיה היא שאם אנו רוצים להבין אלוהים כזה, בורא עולמים, עלינו לחפש אותו בבריאה עצמה, כלומר בעולם הקונקרטי שמסובב אותנו, או מה שנקרא בעולם שלנו טבע.  כלומר עלינו להיות מדענים שמנסים להבין את מהות הבריאה, מה עומד מאחוריה, איזה חוקים מפעילים אותה, מה או מי מפעיל אותה, מה המשמעות של הקיום הזה, האם קיימים חוקים שנוכל לגלות אותם. כול השאלות האלה קיבלו תשובות טובות יותר באמצעות המדע, כאשר המדענים משתמשים בשיטות מדעיות קפדניות, שלא כאן המקום להסבירם, מאשר באמצעות כתבי קודש

הוכחה אחרת של קיום אלוהים שנוהגים לטעון היא, שלא יתכן לקבל שהעולם המופלא בו אנו חיים, שקיימים בו מורכבויות נפלאות שמתפקדות באופן יצא מין הכלל, נוצרו על ידי מקריות סטטיסטית. לפי טענה הזאת חייבת להיות יד מכוונת, אשר ברא את העולם, ואם יש יד כזאת וודאי יש גם כוונה מאחורי הבריאה הזאת

לעומת טענה דתית זאת ישנה הגישה הדרוויניסטית, לפיה בתהליכים ארוכי טווח של מיליארדי שנים, ייווצרו אורגניזמים ביולוגיים שמותאמים בדיוק להתמודדות עם הסביבה בה הם קיימים. כל שצריך להיווצרות חיים, זה מנגנון כימי-ביולוגי, אשר נותן עדיפות לחיבור אטומים למולקולות מסוימות על פני מולקולות אחרות, אשר בסופו של דבר תיווצר מהן מערכת של חיים, שמתקיים בהם מעגל מטבולי, שמשמעותו מערכת אשר תתרבה על ידי שיכפול, כמו במכונת צילום, תוך שמדור לדור תוך כדי מוות והוולדות חיים חדשים המערכת הביולוגית מעבירה את המידע, כמו מתכון לתבשיל לבניית מערכת ביולוגית זהה, ששוב מורכבת ממולקולות הנקראות דנא, שמוטמן בקוד גנטי. בתהליך שיכפול זה פה ושם נופלים באופן אקראי טעויות, לכן גם הקופי אף פעם לא זהה מאה אחוז למקור. לעיתים הקופי יש לו תכונות שעדיפות על התכונות של ההורים במסגרת המאבק על הישרדות, ואז מערכת ביולוגית זאת מתרבה ללא רסן כל עוד יש תנאיי סביבה מתאימים לכך, ומנצל את המשאבים שהוא זקוק להם כדי להתרבות על חשבון המערכות האחרות, שנאלמות מהסביבה. במהותה של התורה הזאת עומדת ההנחה, שהמשאבים הקיימים בעולם מוגבלים ורק מערכת, לה תכונות המתאימות ביותר לשרוד בתחרות על המשאבים ישרוד ויצליח להעביר לדור הבאה את “המתכון לתבשיל” שלו.  בסופו של דבר עולם המערכת הביולוגית המוכר לנו מורכב מאלמנט בסיסי- אטומים, שנעים במרחב החלל באופן אקראי, ולמרות זאת בתנאים מסוימים הם נוטים להתארגן באופן ספונטני למולקולות, שבשלב מסוים, בתנאים מסוימים רמת המורכבות של מולקולות של סוג מסוים של אטומים יוצר מבנים מאד מוגדרים ומסודרים, כמו גבישים. סוג מיוחד של חיבור מולקולארי כזה אשר ונפוץ בטבע הוא חיבור בין פחמן ומימן, שאלה אטומים מאד נפוצים בטבע, שיוצרים מולקולות הידרו-קרבונים, שמקבלים במצבים מסוימים אפיונים של חיים, משמע, נטייה להתרבות, תוך חילופי חומרים מעגליים. חיים אלה כאמור מקיימים תחרות ביניהם על משאבים, ומאחר ותנאים הפיזיים שונים ממקום למקום, וגם משתנים לעיתים, במאבק התחרותי הזה ינצח מי שהכי מתאים לסביבה בה הוא נמצא. מאחר ובתהליך התרבות מולקולות אלה מעבירות בתורשה את התכונות שלהם מדור לדור,  בתהליך הדרגתי של שינוי נבנות מערכות חיים הולכות ומסובכות יותר ויותר, כל מערכת עם עדיפות לסביבה שלו. בגלל שמערכות מסובכות יותר עדיפות בהתמודדות בסביבה בה היא נמצאת ממערכות פשוטות, משום יכולת תגובה אינטליגנטית יותר להתרחשויות אקראיות בסביבה בה הוא חי, יש לה עדיפות להתפתח על חשבונה. לדוגמא חיידקים או חד תאיים שצפים על פני המים, ומסוגלים להגיב רק לתמהיל הכימי של מי הים והשמש, נאכלים על ידי דגים או שרימפס עם כושר התרבות פנומנאלי, והם בעצמם הופכים למאכל לדגים וכו’. זאת היא תורת האבולוציה על רגל אחת

יש כמה התייחסויות לאלוהים

א. אלוהים אנתרופוצנטרי, בעל תכונות אנושיות, אשר מתקשר עם האדם. אלוהים כזה הוא בעל תכונות אנושיות משופרות. כזהו האלוהים היהודי. לדוגמא עקידת יצחק. אלוהים מדבר עם אברהם ומורא לו לבצע פשע נתעב, שנוגד את החוקים שהוא בעצמו קבע. ואז חוזר בעצמו. אלוהים זה הוא מאד אנושי, שחייב הוכחה לנאמנות מאברהם בכך שהוא יעשה מעשה הכי מנוגד לאישיותו, וגם הצווים האלוהיים עצמם, רצח בנו, יצחק אותו הוא הכי אוהב. כל אדם בעל בינה וחשיבה עצמאית מבין שאלוהם כזה הוא אלוהים של סיפורים דרמטיים, שהאדם בודה מדמיונו. נגד אלוהים כזה קמים האתיאיסטים שאומרים אין אלוהים, והאמונה בו היא מסוכנת, מטמטמת ורעה לאדם

ב. לעומת זאת קיים אלוהים, שגם משתקף מהתנ”ך, וספרי היהדות, שהוא בורא עולמים, כל יכול נמצא בכל והכול חלק ממנו, או במילים אחרת אלוהים של שלמות המושלמת. אלוהים כזה קיים כחלק מהתודעה האנושית, ועצם העובדה הזאת נותנת לו תוקף חזק. אולם דיד מתעוררת השאלה, אם אלוהים קיים כשלמות, משמע כולל הכול והכול חלק ממנו, והוא מושלם, איך זה יתכן שאנחנו חלק ממנו ואיננו מושלמים? התשובה של המלומדים לשאלה זאת היא, שאנחנו מושלמים בפוטנציה, אבל לא כל אחד מנצל את הפוטנציאל הזה. כל אדם הוא בעל תבונה. או יותר נכון, קיום התבונה היא שמבדילה בין אדם ובהמה. כלומר על פי הגדרה, קיום התבונה היא שעושה את האדם לאדם.  התבונה הזאת היא חלק מהתבונה מעבר לתבונתו של האדם, אותה תבונה שלמה יותר אם היא קיימת, ואין סיבה לחשוב שהיא לא קיימת, היא מה שאני הייתי קורא לו אלוהים. כדי לפשט זאת אפשר לתאר, שהאדם הוא תוכנה, שהיא חלק ממערכת תוכנה גדולה יותר

לסיכום, אלוהים הוא הכול שאדם לא מסוגל לתפוס בחושיו, ולהסיק באמצעות תודעה. לדוגמא, מושגים כמו אין סוף, מושלם, שלמות, הסיבה הראשונית. או מושגים מוסריים כגון רצון חופשי, משמעות החיים, משמעות הקיום.

בסיס הוויכוח בין בעל אמונה באלוהים ואדם לא מאמין הוא, האם יש להגדיר את מושג אלוהים או לאו. עצם ההגדרה, והמשגה של אלוהים מעוררת שאלות שאין תשובות עליהם ויוצרות פרדוקסים. הנה מספר הגדרות לאלוהים:

בורא עולמים, כלומר הוא מחוץ לעולם וקיים טרם היווצרות העולם. כמו כן הוא גם מחוץ לחלל. כל יכול הוא הגדול וחזק מכל. הוא הקנה מידה לכל, האידיאל אליו יש לשאף. קובע חוקים, מגדיר מסגרות התנהגות

הבאה נעבור על שמות אלוהים שהיהדות משתמשת בהם בתפילה. אלוהים, יהוה, אדוני, בורא עולם, בורא עולמים (כלומר יוצר המפץ הגדול?) , אבינו שבשמיים (כלומר בחלל של היקום? יש מקום כזה בפועל?), מלך העולם וכל צבאם (משמע ריבון על כל היקום), ברוך הוא, רחמן, בעל יד רמה וזרעה נטויה (חזק ומעניש), אבינו מלכינו, קדוש ברוך הוא, קדוש הוא המבורך, אל שדי, שחינה,  קְדוֹש ישראל, צוּר, אֲבִיר יעקב, אֲבִיר ישראל, פַּחַד יצחק, אל אלוהי ישראל (כלומר אל של שבט אחד בלבד ולא של כל העולם), אלוהי האבות (אל של משפחה אחת), אלוהי אברהם יצחק ויעקב, אל עולם, אל רוֹאִי, אל בית-אל (אל של מקום ספציפי בארץ), אל ברית ועוד. התחלת השימוש ב”השם”: “ליראה את השם הנכבד והנורא הזה, את ה’ אלוהיך”, (דברים כ”ח 58), ובלשון מאוחרת – הביטוי: “אם ירצה השם”, “בעזרת השם” (בראשי תיבות: ב”ה)

הביטוי, בס”ד  בסִייעַתָא דִשְׁמַיָא, כלומר, בעזרת השמים האל היושב בהם, הוא ביטוי מדעי לכאורה, לפיו האלוהים יושב בשמיים, כלומר במקום פיסי מוחשי, שניתן להגיע עליו, אם לא בחללית אז באמצעות טלסקופים. היום זה ברור שלא קיימים שמיים מהסוג הזה, אלא אם כן מדובר למושג רוחני, שאין לא ממשות במציאות

 נתבונן בחלק מהשמות מספר התפילות היהודי שמבטאים תכונות של אלוהים

רחמן – כלומר מתייחס לכל פרט ופרט, משמע השגחה פרטית

בורא השמיים והארץ וכל צבאם- משמע בורה היקום

קדוש- משמע יש בו קדושה, מה פרוש קדושה? קדושה הוא ההפך לחול. חול זה יום יומי, דבר, שניתן לחוש אותו בחושים או לחשוב עליו בהגיון. קדושה זה מעבר לחושים או הגיון. קדוש זה דבר שאסור לנסות להבין ולתפוס לא באמצעות חושים ולא בהיגיון, כלומר מעבר לתפיסה של האדם. מכאן שאלוהים שהוא קדוש, הוא מחוץ לתחום עבור האדם, הוא מעבר ליכולת ההמשגה של האדם. לכן כל ניסיון לנסות להגדיר את האלוהים הוא נסיון שגם יכשל וגם יכשיל בהכרח את האדם הטוען לקיומו. מכאן התפיסה הבסיסית של כל דת היא אמן וקדש. כלומר אל תשאל שאלות ואל תנסה להבין או להוכיח את קיומו

כאן יש לשאול אם בכוחו של אלוהים לברוא הכול, מה הסיבה שהוא ברא הכול? לפי התפיסה של האמונה הדתית בהשגחה הפרטית בשביל האדם, אותו הוא ברא בדמותו וצלמו. אבל אם כך אלוהים הוא בזבזן גדול. לשם מה האדם צריך יקום שלם שגודלו הרבה מעבר להישג האדם, ויכול בכלל לדעת על קיומו רק באמצעות כלים מדעיים, שמראים תמונה אחרת לגמרה ממה שמצטייר מהתנ”ך? הייתכן שאלוהים רוצה להתל באדם? מספר באמצעות התנ”ך על עולם אחד, ובורא עולם שונה בתכלית? הממצאים המדעיים על היקום לא ממש מוכיחים את קיום אלוהים (בלשון מעטה), או לפחות הם מבטלים את הצורך באלוהים כנחוץ לבריאת העולם והופכים אותו לא רק למיותר, אלא גם למפריע עם הגישתו האנתרופוצנטרית

והטענה המרכזית שלי נגד אמיתות התנ”ך: אם תצליחי להצביע לי על חפץ טכנולוגי אחד שאת משתמשת, כמו לדוגמא פלאפון, שנבנה על בסיס הנחיות  שנכתבו בתנ”ך או כתבי קודש אחרים, אני מבטיח לך להאמין באלוהים

5.10.2016

היי עוגן. לא היה לי זמן לענות לך למרות שקראתי את המכתב.

ציינת את מה שאמר דרווין אני חושבת בנימוק שלו לאיך האדם בא מהקוף, לפני כמה ימים אני וסבא נפגשנו בעכו ושם הוא סיפר לי על זה. זה הגיוני, אני יודעת, מסביר את האבולוציה של האדם והחי על איך הם משתנים בהתאם לסביבה  אבל לא מסביר את התבונה שיש לאדם בשונה מהקוף. תודעה. אכן פיזית אנחנו והחי מסוגלים להשתנות בהתאם לטבע, אבל מה גורם לתודעה שלנו להתפתח? התבונה היא לא דבר מוחשי שאפשר לשנות ולפתח, התבונה שיש בנו היא הבדל בין האדם לחי. סבא סיפר לי על השערה שעלתה בעקבות האבולוציה של הפרפרים בלונדון שהפכו צבעוניים לאפורים תוך כמה מאות שנים אם אינני טועה. כאן, הצבע השתנה אך התודעה של הפרפר נשארה אותו דבר, לא פחות ולא יותר, ואילו אנו אם נתייחס לזה שבאנו מהקוף השתנינו והתפתחנו הרבה מעבר, ובמקום להיות כמו כל חיה אחרת שחלק מהטבע אנחנו מעל הטבע, מכופפים את הטבע לידינו, יוצרים, הורסים, מחדשים..
אני חושבת שהכי קל זה להאמין שיש בורא לכל, שאנחנו כאן כי ככה הוא רצה. שאנחנו קטנים ואפסיים לעומתו ובכך אנחנו תלויים בו. היהדות היא נוחה, לפיה  יותר מבורא, אלוהים הוא אבא שלנו שלא משנה מה הוא יעזור לנו ויקשיב לנו. אנשים נמשכים לזה, אנשים רוצים שמישהו בעל עצמה בלתי נתפסת ידאג להם לכל צרותם.
אם אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שאכן יש אלוהים (אי אפשר להוכיח את היווצרות התודעה, הרגש, התבונה כמו שאפשר להוכיח את היווצרות החומר)  השאלה שנותרת האם אלוהים באמת מעורב בחיינו על כל פרט ושעל או שאחרי שיצר עולם זה נפנה ליצור עולמות אחרים ועזב.
אני לא חושבת שמישהו יוכל לענות לי על זה. רק אחרי המוות נתוודע לאמת אם בכלל.י

מה שמבלבל אותי זה שיכולים להיות מאות ואלפי אנשים  (רבנים גדולים שכל חייהם עוסקים בתורה, פילוסופים חריפים, ארכיאולוגים, אנשי רוח, מדענים ועוד אינספור כיוונים שונים) , כל אחד חכם בצורה יוצאת דופן, לכל אחד שלל דעות ונימוקים למה הדעה שלו היא נכונה. כל אחד סובר שהוא זה שצודק. אם יש כלכך הרבה אנשים חכמים עם דעות הפוכות ומנוגדות אחד לשני ב360 מעלות איך אני, הקטנה, יכולה לדעת באיזה אופן לחיות, מה נכון ומה לא? אז כרגע אני לא לוקחת כיוון. אני לא יכולה להגיד אם אני דתייה מאמינה או בעצם אתיאיסטית.  ומה שהכי מבלבל זה שאני לומדת במקום שהושם מהבוקר עד הלילה אמונה עוצמתית כל פרט ופרט מלווה בעשיית דברי ה מאיך לקום מהמיטה בבוקר  ואיך להתלבש ועד איך להתנהג לזולת. כשאני מוקפת בחברה זו אני לא יכולה שלא להיות מושפעת מהם ומבולבל אפילו יותר.

5.10.2016

חיה היקרה תודה על מכתבך. כבר התחלתי לדאוג שאת כועסת עלי או שאיזה רב אסר עליך להתכתב איתי. ראשית עלי לומר, ממכתב למכתב שלך אני מתרשם יותר ויותר מחוכמתך, התעניינותך והבנתך בנושאים כה כבדי משקל, כמו תבונה, תודעה, מה זה האדם, מה זה אלוהים, וכו’. אין ספק שהצלחת להגיע לרמה כה עמוקה של התעניינות בנושאים אלה הודות לחינוכך הטוב. מכאן שהמסגרת החינוכית בה גדלת ואת נמצאת כעת וודאי לא תמנע ממך בעתיד להגיע רחוק בחיים, וגם אולי למצוא אי אלו תשובות לכל אותם שאלות כבדות משקל שאת מעלה במכתבך. תורת האבולוציה של דרווין היא תורה מאד מקיפה, והשלכותיה הם הרבה מעבר לשאלה מה מוצאו של אדם. באשר למוצא של האדם נושא זה נחקר לעומק על ידי ענף שלם של מחקר, שבונה בסבלנות והתמדה את סיפור התפתחות הגזע האנושי שתחילתו מתישהו לפני שלוש מיליון שנים. אם תרצי לדעת על הנושא יותר אשלך לך לינקים. הוויכוח בין התפיסה האמונית לתפיסה המדעית היא לא לגבי העובדות, (התפיסה האמונית לא מתעניינת בעובדות, ואם כן היא מעוותת אותם כדי להתאימם לסיפור התנ”כי) אלא במתודולוגיה של החשיבה. שיטת חשיבה מדעית היא גם ענף מחקר בפני עצמו, ושוב אוכל לשלוח לך לינקים להרצאות אם תרצי לדעת על כך. השאלה שלך כמו מה היא התודעה, האם קיימת כוונה מאחורי הבריאה, והאם העולם נבראה או נוצר מעצמו, אלה שאלות הכי חמות של הפילוסופיה והמדע היום ומתמיד, ולא נמצאו תשובות לכך עד כה, ואולי לא ימצאו לעולם. התפיסה האמונית יש לה לכאורה תשובות ברורות, אולם הם לא יכולות לספק אדם, שרוצה להגיע אל האמיתות האלה מתוך התבונה שלו עצמה, ולא שמשהו יאמר לו, אמן וקדש. שאלה נלוות לנושאים לעיל היא האם היהדות כתפיסה אמונית בעלת ערך או לא. אני מבין שנוח מאד לחשוב שיש כוח עליון, ברוך קדוש הוא, בורא עולמים, אדון וריבון על כל העולם וכו’, שמשגיח עלינו כמו אבא טוב, שלעיתים הוא רחמן ולעיתים הוא זועף ומעניש עד כדי רצח עם, ועוד העם שלו לכאורה. לצערי אני אישית לא מוצא באלוהים זה שום דבר אבהי, מרגיע, או משהו שניתן לסמוך עליו. אבל כאן נכנסנו לשאלות של מוסר, שכל אדם חייב לבחור לו מה מתאים לו. אפילו שאת חכמה ומלומדת כל כך, את צעירה מדי בכדי לנקוט בצעדים, שיהיו לך גורליים. חקי עוד שנה שנתיים. אולי עד הבגרות, ועד אז אולי דברים יתבהרו לך, ותדעי לבחור בכיוון הנכון. לכן, אפילו אם נדמה לך לעיתים, שאת חייה בשקר, תמשיכי לעשות את המטלות שלך כאילו כלום, ותמשיכי לברר לאן נוטה ליבך.

אם תרצי לינק להרצאות בנושאים כמו פילוסופיה של המדע, שזה לא יכול הזיק לך אשלח לך. אגב אחד הממצאים החשובים על מוצאו של האדם נמצא לא רחוק ממך, במרגלות הר כרמל.    https://en.m.wikipedia.org/wiki/Es_Skhul

5.10.2016

היי עוגן, שימחת אותי מאד במכתבך, אני יושבת כאן מיואשת אחרי שיומיים  אני לא מצליחה לפתור תרגיל במתמטיקה ומכתב שלך גרם לי להסחת דעת מהכאב הראש של המתמטיקה.

אמנם אני מדברת איתך הרבה על פילוסופיה אך רוב הזמן שלי אני לא עסוקה בשאילת שאלות פילוסופיות על היקום. בשבילי זה מין מבוי סתום. ככל שאני יודעת יותר כך זה פחות טוב,  יש את המשפט “מוסיף ידע,  מוסיף מכאוב” אני מאוד מזדהה עם זה, האם זה אומר להיות תמימים וללכת בעצימת עיניים בלי לשאול שאלות? אני לא יודעת. אבל אני לא מחפשת הרבה מידע של פילוסופים וארכיאולוגים, אני מעדיפה להתעסק בדברים אחרים של נערה מתבגרת. דברים שאני מוצאת בהם עניין יותר גדול בחיי היומיום שלי. לא יודעת עד כמה זה יעניין אותך אבל אני השנה אתחיל כנראה להיות מדריכה בבני עקיבא שזאת תנועת נוער של דתיים. סבא ואבא מאוד מרוצים מזה שאני אהיה מדריכה, זה ייתן לי כלים רבים בהמשך החיים כמו אחריות, כושר מנהיגות, ביטחון עצמי, דיבור ושכנוע ועוד.. למרות שעצם המחשבה על להדריך מעבירה בי פחדים אני מקווה שאצליח. חוץ מזה יש את העניין של הלימודים, עדיין לא מצאתי עניין באיזה מקצוע מסוים ולפעמים אני ממש מפחדת שאני לא אוכל לעבוד בכלום כי אין לי מושג במה אני טובה. פעם כשהייתי חוששת בקשר הייתי אומרת לעצמי שאלוהים יסדר את הכול, אני לא צריכה לדאוג, כי הוא אוהב אותי. הייתי בטוחה בעיניים עצומות שהעתיד שלנו יהיה טוב. ואיך יכול להיות רע אם יש לנו אלוהים שהוא אבא כל-יכול? היום אני מבינה שיש מלא סיבות לדאוג. שאנחנו בעצמנו  אחראיים למה שיקרה בחיים שלנו. זה נותן לי פרספקטיבה שונה על העולם.

5.10.2016

מעולה, תמשיכי בכל אלה, ואל תזניחי את עניני האהבה וההנאות הקטנות של החיים. זה לעיתים חשוב יותר מכל השאר. את ראויה להכי טוב, ותגיעי לזה אני בטוח.

עוגן שלום. כל יום בחיים הם שיעור אחר. והחלטתי לא לפספס מסרים שעוברים עלי כל יום. אז אני התחלתי לכתוב כל יום מהמסקנות שלי מהחיים הדרך הנכונה שלי לחיות כדי באמת להפוך לטובה יותר. אז כתבתי משהו קטן ואני שולחת לך אותו בתקווה שאולי זה יעניין אותך.

7.10.2016

היום חשבתי על זה, מה הייעוד שלנו בעולם הזה? יש סיבה למה אנחנו כאן? והגעתי למסקנה יפה שנכונה לי, אני כאן כדי להיות אני. זה פשוט. לא צריך פילוסופיה מסובכת. לא צריך להאמין או לא. פשוט צריך להיות אני. כי  אם אני חיה וקיימת בעולם, אני צריכה לנצל את זה! אז איך אני- אני? אני צריכה להכיר אותי, לדעת מה טוב לי, מי אני. צריך שיהיה לי טוב, לאהוב את עצמי. איך אני יודעת שאני אני? זה מאוד פשוט. קוראים לזה דיוק. מה זה אומר? דיוק זה לדעת בדיוק מה טוב לי. לדוגמא: אוכל, אני צריכה לדעת מתי אני אוכלת כי אני רעבה, ומתי סתם כי משעמם לי, אני צריכה לדייק, אם אני אוכלת מדי הרבה אני מפריזה וזה לא טוב ואם אני מרעיבה את עצמי אני ממעיטה וזה גם לא טוב. צריך ללמוד להקשיב לעצמי. לגוף שלי. לצרכים המיוחדים שלו. ובמילה אחת זה דיוק. כשאני מדייקת אני יודעת מה טוב לי.המשמעות של זה שאני יודעת לתת לעצמי. להקשיב לעצמי. ורק כשטוב לי עם  עצמי אני נותנת לעצמי משמע אני מקבלת, זה נותן לאחרים שסביבי. זה נותן להם לא פחות מאשר לי. אני מאושרת  ואז טוב גם לי וגם לאחרים שסביב וזה מעגל שלא נגמר של טוב זה מאוד פשוט. אולי אנחנו כאן רק כדי להיות אנחנו. שיהיה לנו טוב. להשפיע טוב. ככה אני מחליטה לחיות. אם קשה לי להאמין ואני לא מתחברת לזה אז למה לחפור בנושא הזה? בשביל מה לשאול שאלות ולחפש תשובות? אם האמונה לא באה בצורה טבעית מהלב ולא מהמוח אז פשוט צריך להרפות ולחפש כיוון אחר. אנשים שלא טוב להם, ממה זה נובע? אני חושבת שלחשוב מדי זה לא טוב. לחפש משמעויות נסתרות בחיים לרצות יותר ולא להסתפק במועט זה לא טוב. הגעתי גם למסקנה שכדי להיות מאושר לא צריך סיבות. כמו שכתבתי למעלה. להיות אני. שמחה זה כבר משהו אחר שמחה זה רגש שחולף שהוא תלוי בדבר כמו למשל אני שמחה שקיבלתי מתנה מחברה. אבל אושר זה להכיר בחיים. במציאות לדעת שגם עם כל החרא יש טוב.

8.10.2016

חיה שלום לך. ההתעסקות עם אלוהים ומשמעות הקיום הן שאלות בגדול. אולי זה חשוב, אבל החיים האמיתיים של האדם הם בעניני יום יום, כלומר האמת נמצאת בפרטים. העולם המשתקף מהחלון הוא  מבט בפרטים, המודעות לתחושות שלך כמו רעב, אהבה, מצב רוח טוב או רעה, אהבת חבר/חברה, כל אלה ודומיהם הם ענינים של החיים האמיתיים. את יכולה למלא את חייך בחברות, ספר טוב או סרט טוב וכו’. כל אלה הם דברים שיכולים למלא את החיים שלך בכל טוב ולרומם את מצב רוחך. ואם בכל זאת באה לך ללמוד דבר מה, אין זה פסול גם. עוגן

24.12.2016

היי ינצי. מלא זמן לא כתבתי לך והתגעגעתי.. אני כרגע בחופשת חנוכה בבית אחרי הרבה זמן שלא הייתי בבית, אני משתדלת לשמוח כל הזמן למרות שקצת קשה לי עם האחים שלי וריבים איתם. ממש טוב לי. אני אוהבת ללמוד. יש לי הרבה חברים אני מרגישה אהובה ויפה. זה חשוב לי לאהוב את עצמי ולהיות מודעת! איך אתה?  איך בצ’כיה?  ומתי תבוא לארץ?

אחרי החומר למחשבה שנתת לי בקיץ חקרתי על האמונה רבות. אני ממשיכה לסתור את עצמי וכל חמש דקות בערך מחליפה דעה אבל עדיין.. אני אשמח להעלות בפניך את צורת חשיבה שלי. יש לי שאלה, אם אשפוך כרגע על דף דיו, מה הסיכויים שייוצר משפט? אין סיכוי, נכון? גם אם זה הדיו הכי איכותי, אין סיכוי שמשפיכת דיו על דף ייוצר משפט. ככה העולם, אני מסתכלת סביב. ואני רואה איזה עולם גאוני אנו נמצאים כל דבר למעט הפרט הכי קטנטן נוצר בדרך גאונית. ניקח יתוש לדוגמא, הידעת שכשהוא מוצץ דם הוא מפריש חומר שגורם לתרדמה באזור בגוף בו הוא נמצא כך שנרגיש ביתוש רק אחרי שהוא התעופף לו וזה עוזר לו לשרוד אבל זה כלום לעומת הדקדוק בדברים אחרים. הכול כל כך הגיוני ומדהים. עכשיו נניח שאין אלוהים. נניח שהעולם נברא מפיצוץ (דרך אגב קראתי שהפיצוץ לא סותר את בריאת העולם מניין לנו שאלוהים לא בחר לברוא את העולם מפיצוץ?) אם העולם היה נברא בדרך טבעית ללא השגחה עליונה איך פיצוץ שזה בדרך כלל מביא הרס, *מסוגל לברוא עולם כל כך מושלם?* נניח שהפיצוץ כן יצר את האדם והחי והכול (למרות שעדיין האבולוציה לא מצליחה להסביר איך נוצרה התודעה) , איך הפיצוץ יצר הכול בצורה כל כך שלמה. יש לנו שתי ידיים, זהות זו לזו, שתי עיניים, גם זהות זו לזו. וכך גם רגליים. אנו בנויים בצורה סימטרית והגיונית. לכל איבר יש תפקיד. האם פיצוץ היה בורא הכול בצורה כל כך נכונה? חייב להיות מישהו מלמעלה שמשגיח על הכול, חייב!! מישהו פעם אמר לי שאתיאיסטים הם מאמינים הרבה יותר גדולים מכל דתי ולא משנה מאיזו דת. מדוע? כי הם חייבים להאמין בכל כך  הרבה צירופי מקרים שכבר הרבה יותר פשוט להאמין באלוהים. כרגע זה מה שאני חושבת. האם זה אומר שהיהדות זוהי הדת הנכונה?  האם זה אומר שהתורה היא נכונה? כרגע אני לא בטוחה בזה אבל יש לי חיים שלמים כדי לעלות על מסלול ודרך שבה אני מאמינה. השאלות אמנם בחיים לא יפסקו אבל אני צריכה להבין גם שלא לכל דבר יש תשובות.

25.12.2016

חיה חמודה, זה מחמם לי את הלב שאת כותבת לי ושופכת את ליבך לפני. אני ממשיך בחיי האינטנסיביים, בונה בניינים, וגם מטייל עם חברים לפעמים. טוב לדעת שטוב לך עם עצמך ובשלב זה של החיים שלך. אתן לך אצעה של זקן, שהלוואי ולי נתנו אותה בגילך. זכרי! את בכל החיים שלך בתהליך התהוות, כאשר חומר הבניה שלך הם החוויות שאת חווה. לכן חשוב מאד שתחווי חוויות טובות, במיוחד בגיל ההתבגרות, שאת נמצאת בו היום, שזאת היא התקופה ההכי משמעותית שתשאיר חוטם על התודעה שלך לכל החיים. אם תצליחי לחוות חוויות טובות בתקופה הזאת, בעוד כמה שנים, כאשר תהיה אישה בוגרת ואולי אף אימא ואשת איש, יהיה לך בעיתות מצוקה וקושי חוויות מהעבר להתרפק עליהן. ובאשר לאלוהים וכו’. חשבתי רבות ואף חקרתי את הנושא מאז ההתכתבות שלנו, והגעתי למסקנה שאלוהים הוא סרגל מידה של מוסריות, שלפיו אדם מאמין יכול לנהל את חייו. אדם חילוני כמוני חייב להמציא את סרגל קנה המידה של המוסריות משלו. לצערי הסרגל המוסרי של היהדות הוא נתון לפרשנות, כלעומת סרגל מדידה של גיאומטריה, ולא אחת הפרשנות היא מביאה מעשים של רשעות נוראית. מכאן מלחמות הדת ואני לא מדבר רק על מלחמת דת של נוצרים או מוסלמים, אלא גם של היהודים נגד יהודים אחרים או בעלי דתות אחרים.

אשר להתפלאות שלך מהטבע והיופי שלו, אני מבין שקל להאמין, שהעולם כאילו נוצר למען בני אדם בעלי תודעה. אבל מה, תהליכים בתורת האבולוציה, שניתן לצפות בהם לפי שיטה מדעית במעבדות בצורה מבוקרת, מסבירים מצויין כיצד נוצרו התופעות שאת מתפלאת מהן, והאמונה בבורא שיש לו כוונות אנתרופוצנטריות לא מוסיפה להבנת התהליכים של החיים והתודעה.

האמת היא שהמדע טרם מצא תשובה חד משמעית לשאלה כיצד נוצרו החיים ומה היא התודעה. כפי הנראה שאלות אלה הן שאלות מאד מורכבות,  ואף שהמדענים מנסים בכל כוחם לפתור את התעלומה, טרם הצליחו בכך. לפי הידוע לי לגבי מקור החיים, המדע מאד קרוב לפתור את הצופן הזה. כפי הנראה טרם נמצא תשובה בגלל רמת הסיבוך הגבוהה, שהמחשבים של היום אינם מסוגלים להתמודד איתה. אם וכאשר זה ייפתר, ונדמה לי שזה לא רחוק מאוד, (אולי מספר מועט של שנים), האדם יוכל לברוא יצורים כאוות נפשו ואולי אף למצוא מתכון לחיי נצח. האם הוא יהיה אז אלוהים? האם זהו האלוהים? לדעתי לא. אלוהים אם הוא קיים, והוא וודאי קיים כמושג בתודעת האדם, הוא בורא המשמעות לקיום עבור האדם המאמין. אך מה, כל זה שיך לעולם הסובייקטיבי פנים תודעתי של אותו אדם מאמין ואין לו ולא כלום לעולם האובייקטיבי של היקום עם תורת הביג באנג וכו’, שמחוץ לתודעת האדם. באשר לביג באנג, ותורות נטורליסטיות אחרות המסבירות את חוקי הטבע, אין לאמונה באלוהים מה להוסיף בנושאים אלא רק לגרוע. אם יש לאמונה תפקיד עבור האדם, אז זה בתחום המוסר, שכוללת גם את שאלת מהות הקיום האנושי ומטרתו.

אגב אם אלוהים ברא את העולם, מי ברא את האלוהים? או שהוא היה קיים תמיד? אם היה תמיד, אז אין אפשרות לדבר על תחילת הבריאה בגלל שתמיד אומר שאין התחלה, כלומר אין מקום לזמן בו יתחיל העולם.  אולי זאת טענה מורכבת מדי להסביר בצורה מובנת כך דרך הוואטסאופ. בכל אופן קחי זאת כחומר למחשבה.

[25/12, 11:45]

חיה שלום

אולי רק להוסיף הבהרה לרעיון המורכב שהסברתי לא כל כך טוב לעיל. אם אלוהים והזמן היו תמיד, אזי היה אין סוף זמן טרם הבריאה. אם היה אין סוף זמן, אז לעולם לא נגיע לזמן הנוכחי. אז איך זה יתכן שאנחנו חיים עכשיו? זהו פרדוקס כמובן. אבל האמונה מלאת פרדוקסים הרבה יותר פשוטים, כמו המשפט, “הכול נתון מראש אבל הרשות נתונה”, או “רשע וטוב לו, צדיק ורעה לו”, וכו’. אבל על כך וודאי דיברו הרבנים שלכם. בכל מצב אין לדת היהודית או אחרת כלים אמיתיים להסביר את הטבע, בגלל שהכלי המרכזי של האמונה להסביר את הטבע הוא נס, שמשמעותה תופעה הנוגדת על פי הגדרה את חוקי טבע. עדיין לא נמצא אדם, רב או לא רב שיכול לעשות ניסים, וכל שקיים זה סיפורים ארכאיים על ניסים או ניסים לכאורה. הצורך האפולוגטי של רבנים להוכיח שתורות מדעיות דוגמת האבולוציה לא נכונות, נעשות בכלים לא מדעיים, כמו על ידי מטפורות, דוגמת הדיו, אבל זה לכל היותר סיפור נחמד שלא לוקח בחשבון, שדיו את שופכת בשניות בעוד החיים על פני האדמה לפי תורת האבולוציה וממצאים גיאולוגיים ואסטרו-פיסיקליים התרחשו במשך מיליארדי שנים. לאדם מאד קשה להכניס את הרעיון של תהליכים שמתרחשים  בתקופה ארוכה כזאת לתודעה. מדובר בתקופות זמן בהם אפילו ההרים הכי גבוהים כבר הפכו להיות קרקעיות של הים ולהפך כמה וכמה פעמים. מכאן שהניסיון לתאר לך תהליך של היוצרות החיים על פני הארץ על ידי אנאלוגיה לא נכונה כמו הדיו, הוא נסיון יפה מבחינה סיפורית, אבל לא רלוונטי לגמרה מבחינה מדעית.

שוב אני חוזר על כך, שעדיין אמונה ודת כמסגרת חברתית יכולות מאד להועיל לך כדי לחיות חיים טובים, הרי העולם הדתי נותן לך מסגרת חברתית נורמטיבית תומכת ומגינה, מול הכאוס והרשעות של העולם בחוץ. חג חנוכה שמח. ינצי

אגב חשבתי מחשבה. את כותבת בערך כך, העולם כל כך מושלם וגאוני, לא יתכן שאין יד מכוונת…. ואת מתכוונת לעולם הביולוגי טבעי, מושלם לצורכי האדם, ולא העולם שאדם יוצר, שהוא כמובן ייצור לא מושלם.

אולם אם תתבונני במציאות בעיניים פקוחות העולם רחוק מלהיות מושלם עבור האדם. קחי כדוגמא דבר כה מרכזי עבור האדם כמו לידה. מסתבר שבטבע ללא הרפואה המודרנית אחוז ניכר מהלידות נגמרו במוות של התינוק היולדת או שניהם גם יחד. גם חוסר פוריות של אישה זה דבר מאד נפוץ. לכן ריבוי ניתוח קיסרי, וטיפולי פוריות בעולם המודרני. כל זה קרה בגלל שתינוק נולד עם ראש גדול מדי עבור רחם של אישה וכו’. זאת היא תוצאה מקרית של אבולוציה, מוטציה שיצרה ייצור מעוות מבחינה ביולוגית, עם וולד שראשו גדול מדי כדי שיצליח לצאת בקלות מהרחם, ולכן עם סיכוי קטן להישרדות. אך מה, במקביל אותו תינוק צומח להיות עם יכולות קוגניטיביות (חשיבה ותפיסה חושית) מהפכניות לעומת הקיים בטבע, שעולות ומתגברות על הפגמים הביולוגיים הנ”ל.

[29/12, 15:54]

טוב. אני לא באמת מבינה בדברים האלה. יכול לבוא אליי רב גדול ולשכנע אותי שיש אלוהים ולתת לי כל מיני פסוקים מהתורה ואני אאמין לו עד שיבוא אתיאיסט חכם שיסתור הכול ויביא הוכחות מדעיות ואני אחשוב שניהם צודקים בו זמנית. רבנים הם לא אנשים טיפשים. לפחות רובם, והם כל כך בטוחים במה שהם אומרים ומנגד גם אתיאיסטים ואנשי מדע, שהם מביאים הוכחות חותכות גם חריפים בשכלם. אז איך אני אצליח להבין מה האמת? אולי בכלל אין אמת? אולי כל העולם הזה הוא שקר אחד גדול? אני יודעת שאמונה מתחילה היכן שהשכל מסתיים. אדם מאמין הוא לא יודע, רק מאמין.  בעיניים עצומות  הולך אחר האמונה. השאלה אם זה טוב לי או לא.י

אני לא שומרת  שבת כל כך, רק כשאני  בפנימייה בשבת, כי אני לא יכולה לעשות משהו אם אני לא חושבת שזה נכון לי במאה אחוז.. אני לא מפחדת להיות שונה, לא מפחדת להיות היחידה בתיכון שלי שלא מאמינה או לא שומרת. אני כן מפחדת לחיות בשקר. אבל כשאני מתעסקת בשאלות קיומיות יותר מדי זה רק מדכא ומבלבל. השאלות אינסופיות (כמו אלוהים)  כשמתחילים עם כל השאלות האמוניות זה לא נגמר. ואם יש אמת אחת והיא ידועה ומפורסמת,  עם הוכחות והסבר הגיוני לכל השאלות של הקיום אז איך זה שיש אנשים שלא מאמינים באותה האמת? אולי בגלל שלא באמת מצאו אמת? למה יש כלכך הרבה סתירות? בין התורה לבין המדע? זה כל כך מבלבל אותי.

[29/12, 15:54]

בינתיים אני עסוקה בדברים שיותר חשובים לי מלמצוא אמת.. מתמטיקה . גם אם אני בחיים לא אגבש דעה ברורה על כל השאלות שיש לי, אני מעדיפה לחיות את החיים על הצד הטוב ביותר.. יש לי שאלה אמונית והפניתי אותה לכמה רבנים באולפנה אבל אף אחד לא באמת ענה לי. השאלה שלי היא כזאת: לפי התורה היה ריק במשך זמן בלתי מוגבל. אין סוף של זמן אלוהים היה קיים ועד שהחליט לברוא עולם. אז למה? למה הוא ברא עולם? בשביל מה? מה זה נותן לו? הוא ברא בני אדם וחוקים ותורה ורע וטוב אבל באמת מה זה נותן לו? היה לו משעמם או משהו? ואם זה הייעוד שלו איך זה ייתכן של אלוהים יש ייעוד אם הוא ברא את הייעוד? ולמה הוא חיכה אינסוף של זמן ורק אז יצר את הזמן? השאלה הזאת מציקה לי וכך בכל דבר שאני מחויבת לקיים אני שואלת את עצמי מה זה נותן לאלוהים? ואם הוא עשה את זה בשבילי זה לא באמת נותן לי משהו. לכן קשה לי לשמור שבת. ..

[30/12, 00:44] עוגן

את צודקת בגישתך. אל תתני לשאלות הגדולות האלה לבלבל אותך ולהשפיע עליך מלעשות את מה שטוב לך. לכי בדרך שלך לחוות את מקסימום החוויות הטובות שאת יכולה, ותמנעי ממעשים ומחשבות שפוגעות בך. זאת אצעתי האמיתית לך. את המשך הדיון על אלוהים וכו’ אני מציע שנדחה לזמן שתחשבי שזה נכון לך אם בכלל. מתמטיקה היא חשובה מאד, והיום ובעתיד יותר מתמיד. זאת היא שפה שחייבים לדעת אותה בדיוק כמו אנגלית אם רוצים להצליח בחיים להגיע למשהו משמעותי וגם מפרנס. עולם העתיד מבחינה תעסוקתית הוא נעלם גדול אחד, אבל לדעתי אלה שיודעים מתמטיקה בוודאות ימצאו תעסוקה גם בעתיד.

[30/12, 09:22] עוגן

עלי עוד להוסיף, שאל תשכחי שאת בדיוק בגיל לשאול את כל השאלות האלה שאת שואלת כמו, מי את ביחס לעולם, לחברים למשפחה וקרובים, כמו גם את השאלות הקיומיות כמו מה את עושה בעולם הזה וכו’. זה הדבר הנכון והכי טבעי בעולם ואין לך מה להיבהל מכך, אלא להפך. בעוד כמה שנים תזכרי בתקופה הזאת עם כל סערות הנפש שמתחוללות בך כהרפתקה הגדולה של חייך, ותקווה שתמצאי בה אהבה, ידידות, פינה חמה יהיה לך תמיד כאוצר להתרפק עליו. לכן הכתיבה שלך היא מין מטמון שתוכלי לשמור באמצעותו את זיכרונותיך, ותמיד לחזור אל זה.

[14/01, 18:30]

היי עוגן. אני כרגע ממש בסדר.. שבוע שעבר חוויתי כמה אכזבות ובאסות רציניות. לפני כמה זמן מגזין של נערות הציע לי לבוא לדגמן בשבילם מדור וכמובן שממש התלהבתי ורק חיכיתי ליום צילומים. איך שאני ואימא התכוונו לצאת מהבית ולנסוע קיבלתי מהם הודעה שהם דוחים את התאריך למועד שממש לא הסתדר לי ונאלצתי לבטל לגמרה. התאכזבתי ממש כי המגזין עכשיו ממש הולך והתלהבתי מהרעיון שחברות שלי יראו אותי מככבות במגזין שהן מנויות אליו. להתרגש למשהו ממש ובסוף לנחות לקרקע ולהתאכזב זה לא משהו שאני אוהבת לחוות. חוץ מזה דבר נוסף שהקשה עלי זה  ילד שאוהב אותי העלה לפייסבוק שלו תמונה איתי קצת לא לגיטימית ובגלל שאין לי פיסבוק לא ראיתי אבל דיברו על זה הרבה. העבירו את התמונה בקבוצות ובווצאפ ותוך פחות מיום יצא לי שם לא טוב בכמה בתי ספר שיש לי שם ידידים. חטפתי מלא ריכולים מכל מיני כיוונים. אנשים שאני לא מכירה התקשרו אלי כדי לשאול את טיב היחסים בינינו. מלא חברות שלי אמרו לי שהן שמעו עלי ריכולים ותהיות. ואפילו חברה התקשרה להגיד שיצאתי זונה ויותר משלושה אנשים שלחו לה את התמונה המדוברת בווצאפ. התמונה לא פרובוקטיבית אבל היא מעלה שאלות..  עד שביקשתי מהנער למחוק היא נשמרה בגלריות של הרבה טלפונים. הדבר הכי נורא שזה גרם לריב ביני לבין חברה שלי שממש שונאת את הבחור שהעלה איתי את התמונה. החברה הזאת התגלתה כרכלנית וצבועה וכך היא הכניסה אותי לפרשית ריכולים נוספת בין כל הידידים והחברים שלי כשבאו לשאול אותי למה רבתי איתה. לא שאני הבנתי… אבל החלטתי לא לתת לסביבה להשפיע עלי ולהוריד אותי. אם מישהו לא אוהב את האופן שאני מתנהלת שלא יאהב. לא אכפת לי. כל עוד אני לא מרגישה שאני עושה דבר לא טוב. למדתי שלא משנה איך אני אתנהג יהיה לאנשים מה להגיד בצורה שלילית.  ולמדתי להעריך את האנשים שיהיו שם בשבילי גם כשבחוץ אומרים עלי דברים שקריים, לא נכונים, ולא טובים לתדמית שלי. החברות והחברים שלי שיאהבו אותי למרות הכל הם האוצר הכי גדול שיש לי!

[14/01, 19:28]

חיה חמודה, צער לי על הכאב שחשת, אבל מדובר בסך הכול על מהומה על רוב מאומה, כמו שכתב שקספיר באחד המחזות שלו. גם במחזה זה מנסים באמצעות שקרים להפליל משהו או משהיא. בכל אופן עליך לזכור, שהעובדה שכולם מדברים עליך, זה אומר שאת חשובה לכולם. היה לך עדיף שאף אחד לא ישים לב עליך? כמובן יש גם הרבה קינא וצביעות בהתנהגות של בני אדם, בעיקר צעירים בני גילך בגיל ההתבגרות. האין זה גיל של טיפש-עשרי? לגבי הצילומים במגזין, כמובן אני מבין שחבל לך, אף שאולי עדיף כך. לא נראה לי שזה יביא לך יותר חברים ואהבת אמת מי מה שיש לך בלי זה. אני במקומך הייתי מתמקד בלימודים ועולם הרגשי האמיתי. יש לך מזל בחיים ותנצלי זאת. את חכמה, יפה ויש לך משפחה נהדרת. כעת אולי אפילו בית יפה. באהבה, דודך ינצי

[16/01, 23:30]

 שלום ינצי. הכאב שחשתי הספקתי לשכוח אותו… היום בארוחת ערב בפנימייה אח שלי הפתיע אותי והביא לי אוכל מפנק. הוא עשה לי סיבוב באופניים שלו וישבנו בגינה. שם הוא סיפר לי ששמע על השם הרע שעשו לי וראה את התמונה המדוברת. הוא אמר לי שהוא רוצה “להרוג מכות” את הילד שהעלה איתי את התמונה על זה שזלזל בכבוד הנשי שלי. ברור שלא הסכמתי לזה אבל נחמן רתח מכעס על העוול שעשו לי. הוא אמר שלא ייתן שיפגעו בי. זה כל כך חימם לי את הלב שיש מי שדואג לי. שאני מוקפת בחברת אנשים שאוהבים אותי. מה עוד אני צריכה בחיים? לא מזמן הייתה אסיפת הורים ואימא באה. המורים רק דיברו על כמה אני תלמידה טובה, משקיעה וחברותית והרגשתי שעברתי מהפך משנה שעברה כשזלזלתי בלימודים ואילו השנה אני נהנת מצוינים מעל 90. זה כיף לשאת בתוצאות נעימות כאלו. מה שאני צריכה לעבוד עליו אצלי זה היכולות לשלב בין חברות ללימודים לבית ולזמן עם עצמי… זה כיף להיות עסוקה כל הזמן. לפעמים אני מסתכלת סביבי ואומרת עד כמה אני צריכה להוקיר טובה על הכול. יש אנשים שיש להם הרבה יותר דברים ממני אך הם לא זוכים לשמחה פשוטה ואמיתית, כזאת שלא נובעת משום דבר גשמי וחומרי. דרך אגב, מתי אתה מגיע לביקור בארץ?  לילה טוב לך. באהבה חיה

[17/01, 08:31]

חיה חמודה, ריגשת אותי במכתבך. טוב לדעת שאני חלק ממישהו טוב ונקי כמוך. כפי שכתבתי לך, תתמקדי באהבה ולימודים. אהבה לכולם, לאו דווקא לבחור ספציפי, אם כי גם זה מותר וטוב אם זה באה. אך מה, דרכי האהבה בלתי צפויים ולא ניתנים לשליטה. כך שאין לך מה לרוץ לחפש מה שלא באה מעצמו בתחום הזה. את יפה, חכמה, טובת מזג….. לא ארבה בשבחים מעבר לזה, ואני בטוח שהאהבה האמיתית תבוא אליך מעצמה. ואם היא תבוא, תדעי זאת.

החלפתי מכתבים עם חיים הסבא שלך. הוא כתב לי שהוא פוגש אותך פעם בשנה, (בפעם האחרונה בעכו). הוא קצת מצטער שלא מכיר אותך יותר. נדמה לי ששווה שתיזמי את מגע איתו. עדיף בכתב, בגלל החרשות שלו. הוא בוודאות יענה לך. הוא אדם חכם ומשכיל מאד, הרבה יותר ממני, והרבה יותר אפילו מהרבה עמיתים פרופסורים שלו ובוודאות רוב הרבנים מורים שלך. יש לך מזל להכיר אדם בשיעור קומה שלו. תנצלי זאת. אני בעצמי למדתי המון ממנו, אפילו ששנינו בדיוק באותו גיל. בלעדיו לא הייתי יודע מה שאני יודע היום, ולא הייתי מי שאני. תכתבי לו וואטס-אופ. הוא וודאי ישמח. אשמח גם אם תשתפי אותי על מה שאתם מתכתבים, אבל זה לא חובה, להפך. נחמן הוא אח טוב רק לוקח את התפקיד שלו קצת בצורה פשטנית מדי. בכל מקרה האלימות הוא לא פיתרון, אלא להפך, רק מגביר את הבעיה, אם יש בכלל. אם הבנתי נכון, הידיד שלך לא העלה את הפוסט שלך על הפיסבוק מתוך זדון. הוא כמו רבים בגיל שלך צריכים ללמוד, שעם פרסום באים לא רק המתנות, אלא גם המכות. קינא היא תכונה אנושית אוניברסאלית שמניע את העולם. כל העולם הכלכלי בנוי על תכונה אנושית זאת. האמיני לי, הרבה מהבנות, שכאילו הן חברות שלך, במקביל גם מקנאות בך על שאת יפה, מוצלחת ונאהבת כל כך. קינאה כאמור מסתתרת תחת כל שיח וכל מעשה, ויותר מאהבה. ואת, ברת מזל, יש הרבה מה לקנא בך. למדי לחיות עם

זה ובטוב. באהבה דודך, ינצי

Leave a Comment

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s

Patrice Ayme's Thoughts

Morality Without Intelligence Makes As Much Sense As Will Without Mind. Intelligence Is At The Core Of Humanism.

Flip Chart Fairy Tales

Business Bullshit, Corporate Crap and other stuff from the World of Work

seedzen

Telling Other Stories

Uneasy Money

Commentary on monetary policy in the spirit of R. G. Hawtrey

The Logical Place

Tim Harding's writings on rationality, informal logic and skepticism

kaleidocyte

When 140 characters isn't enough

Footnotes to Plato

because all (Western) philosophy consists of a series of footnotes to Plato

Believe or Doubt?

Is it reasonable to be a Christian these days?

Forwardeconomics

An evolutionary think tank

%d bloggers like this: