Skip to content

התפתחות כלכלית בצ’כיה בין השנים 1996-1999

30/11/1999

3.10.1999

צ’כיה עברה תהליך מעבר מכלכלה ריכוזית קומוניסטית לכלכלת שוק בלי זעזועים יחסית למדינות הדומות לה, דוגמת פולין ואפילו הונגריה. בעוד במדינות אלה הייתה אבטלה גבוה, אינפלציה ופיחותים. לעומת זאת בצ’כיה נתוני המאקרו היו חיוביים ואפילו הייתה צמיחה כלכלית משמעותית בין השנים 1994-1996, אשר ניזונה בעיקר מהגידול בסקטור השירותים, שהיה מאד מוזנח כמו בכל המדינות הקומוניסטיות, ואשר גם ענה לביקושים שנבעו מהתיירות הגואה.

אולם התעשייה שבעבר הייתה עמוד השדרה של המשק הצ’כי, המשיכה להתקיים רק הודות למדיניות אשראי לא שקולה של הבנקים, שנשארו בבעלות המדינה והמשיכו ללא אבחנה לממן חברות תעשייתיות. חברות אלה לא הצליחו להסתגל לעולם התחרותילמרות שלחלקם היה ניסיון בינלאומי גם מהתקופה הקומוניסטית. ב- 1997 הבלון הזה התפוצץ וחברות אלה נכנסו לתהליך של פשיטת רגל ופירוק, כאשר את החלקים הטובים שלהם קונות חברות מערביות. במקביל הבנקים הקטנים פשטו רגל בשל סדרה שלמה של אי סדרים כספיים של בעליהם וחוסר התיחסות רצינית לסיכונים במתן אשראי. הבנקים הגדולים אף הם הגיעו לסף פשיטת רגל, בעיקר בשל ניצולם על ידי הממשלה לתהליך הפרטה והשקעות המונעות על ידי שיקולים פוליטיים. לבסוף בנקים אלא נקנו על ידי מוסדות פיננסיים מערביים.

תהליך שתיארתי לעיל מצא את ביטויו המלא בשנת 1998, ובמקביל לו התוצר ירד בכ- 4%. כמובן במקביל האבטלה הגיע לכ- 8%. עם זאת המטבע שמר על יציבותו היחסית והאינפלציה ירדה לפחות מ- 5%. ברבעון השני של 1999 נרשם גידול משמעותי הראשון בתוצר מאז תחילת המשבר ויש המנבאים, שזאת היא הסנונית הראשונה של היציאה מהמשבר.לדעתי התהליכים האלה יביאו למצב, בו רוב המשמעותי של המשק הצ’כי, כלומר החברות התעשייתיות הגדולות, הבנקים, חברות הבניה הגדולות, רשתות מזון והיפרמרקטים  וכו’ יהיו בבעלות זרה בעוד הבעלי העסקים הצ’כים ישלטו בעיקר על חברות בינוניות וקטנות ויהיו  ספקי שירותים. הבעלות הזרה על הכלכלה הצ’כית חשובה בגלל התרבות הניהולית הלקויה שהביאו עמם בעלי ומנהלי החברות הצ’כים, אשר רכשו את תרבות הנהולית בתקופה הקומוניסטית.

מאחר והתהליכים שתיארתי לעיל מיצו את עצמם מבחינת השפעתם השלילית על התוצר, יש לצפות שבעתיד הקרוב תתחיל צמיחה כלכלית שתוזן על ידי השקעות באותם חברות, שנרכשו או תירכשנה על ידי החברות הזרות, כמו כן מהגידול בתוצר כתוצאה משינוי הבעלות. כדוגמה ניתן להציג את מפעלי שקודה, אשר להבדיל מחברות אחרות נקנה ב- 91-92 על ידי פולקסווגן והיום היא מייצרת קרוב לחצי מיליון מכוניות בשנה עם מחזור של מעל 3 מיליארד דולר. בתחילת 1990 היו מספר חברות שמצבם ובגודלם היו דומות לשקודה ואילו הועברו בזמנו לניהול ובעלות של משקיע איסטרטגי, היום יכלו גם מפעלום אלה להיות במצב של שקודה. כדוגמה הייתי מביא את צ’ק”ד- יצרנית רכבות, קרונות חשמליות וכו’, שקודה פלזן – יצרנית תחנות כוח חשמליות מפעלים וכו’,  מפעל לטרקטורים, מפעל לאופנועים, מפעל למשאיות שטח, שתי חברות ענק של תעשיית פלדה,  ועוד.  כל החברות האלה הן היום בפשיטת רגל והממשלה רוצה להחיל עליהם תהליך הבראה, כאשר חלק מהתהליך הוא העברת בעלותם לידיים זרות, מתוך הנחה שבעלות זרה תבטיח בעתיד את ההון והידע שהחברות האלה זקוקות לו כדי לעבור הבראה. כמו כן הציפיה היא שהבעלות הזרה תביא לתרבות ניהולית, שיש בה ראיה ארוכת טווח ולא רק תפוס כפי יכולתך, שאפיינה את המנהלים והבעלים הצ’כיים של החברות האלה.

שוק הנדל”ן בפרג

·משרדים. שוק המשרדים התאפיין במחירי שכירות מאד גבוהים יחסית בתחילת שנות ה- 90 שהשפיעו על מחיר הנכסים. הביקוש למשרדים באה בתחילה מחברות זרות שביקשו לפעול בצ’כיה. הם תחילה התמקמו במרכז העיר במשרדים קטנים, ואם התרחבות פעילותם עברו למשרדים מודרניים מרווחים, באזורים מחוץ למרכז, עם נגישות טובה הן על ידי תחבורה ציבורית והן על ידי מכונית פרטית.  הקף הביקוש למשרדים בפרג הוא כ- 100,000-150,000 מ”ר לשנה. יותר ממחצית מהשטחים האלה מסופקים על ידי הסבה ושיפוץ של מבנים קיימים. שכר הדירה למשרדים במבנים מודרניים במרכז הוא 35-45  מרק למ”ר לחודש. מחוץ למרכז 25-35 מרק למ”ר לחודש. במבנים עם סטנדרט נמוך יותר ניתן למצוא משרדים גם בפחות מ-  20 מרק למ”ר.

·מסחר. בתחום הקניונים יש שני כיווני התפתחות. הנפוץ יותר הוא שרשתות בינלאומיות כגון
TESCO, COURFOUR, IKEA, AHOLD, MACRO, BAUHAUS, OBI, BAUMAX
וכו’ מפתחות אזור מסחרי, בו מקימות חנויות ענק על שטחים של 100,000-50,000 מ”ר בבעלותם וניהולם.  רק חברה שוויצרית אחת הקימה עד כו קנייון בצורה ספקולטיבית, וגם היא לאחר שהיה לה חוזה שכירות מראש על יותר ממחצית מהשטחים המסחריים עם חברת גלובוס הגרמנית. החברה הזאת עד כה הקימה קניון אחד, ומתכננת עוד שתיים. יש דיבורים על קניונים נוספים  של אפריקה ישראל, ושל מוטי זיסר וכו’.  הבעיה המרכזית של הקניונים היא חוסר ברשתות מסחר צ’כיות, שחייבות להיות נוכחות בכל קניון משמעותי בעיר. למעשה רשתות המסחר הקיימות הן בעיקר בתחום הסופר-מרקטים והן כולן זרות.  לפי דעתי האסטרטגיה במצב זה צריכה להיות לרכוש נכס במקום אופטימלי, קרוב למטרו, בסמיכות לשכונה גדולה.

     ·מגורים. בתחום הקמת שכונות מגורים חדשות פועלות לרוב חברות צ’כיות. לעומת זאת בשיפוץ בניינים קיימים במיקום יוקרתי במרכז העיר פועלות מספר חברות זרות, בעיקר איטלקיות. שוק הבניה החדשה במקום מחוץ למרכז או אזורי יוקרה פועל ברווחיות נמוכה יחסית. מחירי מכירה הם בין 600 – 800 דולר למ”ר. מחיר הקרקע הוא מרכיב מינימלי בעסקאות אלה. לעומת זאת במרכז ובמיקום טוב ניתן להגיע ל-1,500-3,000 דולר למ”ר. לרוב דירות אלה הן בבניינים משופצים. הרווחיות כאן תלויה במידת ההזדמנות שנוצרת בעת רכישת הנכס.

נכתב ב 3.10.1999Start blogging by creating a new post. You can edit or delete me by clicking under the comments. You can also customize your sidebar by dragging in elements from the top bar.

Leave a Comment

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s

EugenR Lowy עוגן רודן

Thoughts about Global Economy and Existence

Kaleidocyte

When 140 characters isn't enough

Footnotes to Plato

because all (Western) philosophy consists of a series of footnotes to Plato

Believe or Doubt?

Is it reasonable to be a Christian these days?

Patrice Ayme's Thoughts

Morality Without Intelligence Makes As Much Sense As Will Without Mind. Intelligence Is At The Core Of Humanism.

How to Be a Stoic

an evolving guide to practical Stoicism for the 21st century

Forwardeconomics

An evolutionary think tank

pshakkottai

Just another WordPress.com site

Richard Brown

The usual phlegm and philosophy

%d bloggers like this: